צריכת אלכוהול – סיבה אמיתית להטרדה מינית או תירוץ?

לאחרונה טיפלתי באירוע של הטרדה מינית שנעשתה ע"י גורם בכיר בארגון במסיבת חברה בחו"ל. במהלך נסיעת עבודה לחו"ל שתי עובדות הוטרדו מינית ע"י המנכ"ל  ששתה לשוכרה. הוא טען שהיה שיכור וזו לא ההתנהגות הרגילה שלו. הבירור העלה מקרים נוספים של עובדות נוספות במהלך נסיעות לחו"ל. העובדות שיתפו על ההטרדה לאחר הדרכה שלנו בארגון. במהלך ההדרכה אחת מהעובדות שאלה מה הקשר בין אלכוהול להטרדה מינית? והאם החוק מתייחס גם לעבודה בחו"ל?

המקרה הזכיר לי פסיקה שהגיעה לבית הדין לעניניי עבודה. בפסיקה עובדת (סמנכ"לית שיווק) נשלחה לעבוד במדינה זרה ושוכנה בווילה ששימשה גם כמקום עבודה. העובדת הוטרדה מינית על ידי "ממונה שאינו עובד החברה". סביבת העבודה כללה צריכת אלכוהול ו"טשטוש גבולות" בין עבודה לפנאי. העובדת דיווחה למנכ"ל על ההטרדה, אך נדרשה להמשיך להיפגש עם הממונה בנסיעות הבאות. העובדת תבעה את החברה והמנכ"ל בגין הטרדה מינית, הפרת חובות, והתנכלות.

מה למדנו מהפסיקה על אירועי חברה שכוללים אלכוהול ושמירה על סביבת עבודה מכבדת ובטוחה? ומה חשוב שמעסיקים יעשו?

  1. לנקוט באמצעי מניעה מוגברים למניעת הטרדה מינית בנסיעות עבודה לחו"ל– קבעו כללים ברורים של מה מותר ומה אסור, היכן מתקיימות פגישות עבודה בחו"ל. אני זוכרת אירוע שבו לקוח דרש מעובדת להיפגש בחדרו בבית המלון במקום במשרדי החברה או בלובי, כי הלובי רועש ובחדרו יוכלו לעבוד בשקט. מיותר לציין שזוהי דרישה לא לגיטימית בשום אופן. היום אפשר גם לעבוד באופן מקוון, כל אחד.ת מחדרו במלון, אם לכאורה אין מקום שקט ונח לקיים את הפגישה
  2. להיות ערים ל"נורות אזהרה" כמו סביבת עבודה רווית אלכוהול וטשטוש גבולות בין עבודה לפנאי, עבודה במשמרות 24/7, אוכלוסיית עובדים.ות צעירה שמבלה ביחד גם בשעות הפנאי
  3. להגביל או לפקח על צריכת אלכוהול במסגרת אירועים עסקיים– למנות שותפים שיוודאו שאין השתכרות ואם עובד או עובדת השתכרו ילוו אותם לחדר או לביתם, להחליט האם מסיבות כוללות שוטים ושתייה חריפה או בירות ויין. לקיים שולחנות עגולים עם עובדים כדי להבין את המורכבות ולספק פתרונות ישימים.
  4. לקיים הדרכה ספציפית לעובדים הנשלחים לחו"ל בנושא הטרדות מיניות, פערים בינתרבותיים והתנהגות מקצועית נדרשת
  5. לשקול הפרדה בין מקום הלינה למקום העבודה בנסיעות לחו"ל
  6. ליצור מנגנון דיווח ברור ונגיש לעובדים הנמצאים בחו"ל
  7. לעדכן את מדיניות החברה ואת התקנון למניעת הטרדה מינית כך שיכללו התייחסות ספציפית לנסיעות עבודה לחו"ל
  8. לטפל ביעילות ובמהירות בכל תלונה על הטרדה מינית, כולל נקיטת צעדים למניעת הישנות המקרה

נושא אלכוהול והטרדה מינית עולה בפסיקות רבות. בכל הפסיקות שבהן היה מעורב אלכוהול או עבודה בשעות חריגות או במקומות שהם לא בהכרח מקום העבודה הרגיל, המעסיק חוייב לנקוט בצעדי מנע. בפס"ד פלוני נ' חברה בע"מ (2019): מנהל הטריד מינית מתלמדת לאחר ארוחת עסקים שכללה שתיית אלכוהול. ביה"ד פסק כי צריכת אלכוהול אינה מהווה הגנה או הקלה בעונש למטריד. בית הדין אף המליץ למעסיק להגדיר נהלים ברורים לגבי התנהגות מקצועית בפגישות עסקיות מחוץ למשרד.

בפס"ד אלמוני נ' חברת היי-טק (2022) עובד הטריד מינית קולגה בהאקתון ליילי שכלל צריכת אלכוהול. ביה"ד קבע כי החברה נמצאה אחראית חלקית בשל אי-קביעת נהלים ברורים לאירועים מקצועיים ממושכים. והמליץ למעסיק לקבוע מגבלות על צריכת אלכוהול באירועים מקצועיים ולמנות אחראי לפיקוח על התנהגות העובדים.

בפס"ד אלמונית נ' רשת מלונות (2020) אורחת הוטרדה מינית על ידי עובד מלון שהיה תחת השפעת אלכוהול נקבע כי המלון נמצא אחראי בגין רשלנות בפיקוח על עובדיו. ביה"ד המליץ לאסור על עובדים לצרוך אלכוהול במהלך משמרת ולהדריך על הסיכונים הכרוכים בכך.

חשוב לומר כי בתי המשפט בישראל מתייחסים ברצינות לעבירות הטרדה מינית גם כאשר הנילון היה תחת השפעת אלכוהול. אולם, ברוב הפסיקות ביה"ד טוען כי השפעת האלכוהול יכולה להיבחן כהיבט רלוונטי, אך אינה משמשת תירוץ להפחתת האחריות הפלילית. למעשה, קיימת ציפייה שכל אדם ייקח אחריות על מעשיו, גם אם הוא שתה אלכוהול.

אלכוהול אינו תירוץ להתנהגות פסולה. על כולנו להיות מודעים להשפעותיו ולפעול באחריות, כך שנוכל להבטיח סביבה בטוחה ומכבדת לכולם, בכל מצב ובכל מקום.

הפסיקות הללו מרחיבות את חובתו של מעסיק ומתייחסות לחובה שלו לנקוט בצעדי מנע ולקבוע כללי התנהגות ראויים בסביבת העבודה. פעמים רבות, בדניאל בית של ייעוץ ופיתוח ארגוני מזמינים אותנו לקיים הדרכות בארגון לפני יציאה לחו"ל או כהכנה למשלחת או לקראת מסיבות וערבי גיבוש שכוללים שתייה ופעילות חוץ משרדית.

ישנם ארגונים בהם אנו שותפים ומובילים תהליך ליצירת קוד התנהגות. התהליך כולל קיום שולחנות עגולים לגיבוש פתרונות יצירתיים וישימים בתחום. לתהליך שותפים.ות עובדים.ות ומנהלים.ות ובסיומו נכתב קוד התנהגות שמוטמע בארגון. הצטרפו גם אתם לבניית תהליך ליצירת סביבת עבודה ולימודים בטוחה ומוגנת.

כותבת- קרן ברנד, שותפה בדניאל בית של ייעוץ ופיתוח ארגוני. מומחית בתחום מניעת הטרדה מינית והתעמרות ויצירת סביבת עבודה מכבדת ובטוחה keren@danielle-consulting.com

2 תגובות

  1. בהקשר של נסיעות לחו״ל, ביררתי לפני כמה שנים מקרה בו עובד החברה הוצב לכמה שבועות בחו״ל והטריד מינית את כמה מעובדות בית המלון בו שהה.
    לא עלה בדעתו של העובד שהתנהגותו במלון מפוקחת כחלק מהחוק למניעת הטרדה מינית….

    חשוב להדגיש בהדרכות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קטגוריות

פוסטים נוספים

שכר בין נשים וגברים- מורן- את איש או אישה?!

מהו הסוד הגדול והשמור ביותר בכל מקום עבודה?
השכר
מגיל צעיר אנחנו יודעות שאסור לנו לדון בשכר או בכסף . ונכון, לנו הנשים, יש נטייה להעריך משרה עם עשייה משמעותית על פני משרה שהשכר בה גבוה, אבל האם בבחירות הקריירה שלנו אנחנו בוחרות לקבל שכר נמוך יותר על אותה המשרה בדיוק שמבצע קולגה גבר?

לקריאת המאמר»

מה בין חיזור להטרדה?

אחת השאלות המשפטיות המהותיות הינה-  היא מתי חיזור הופך להטרדה מינית?- במקרה הנדון היה מדובר במגע ללא הסכמה, קרי חשש למעשה מגונה. האם מדובר במעשה מגונה- מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני?. הפסיקה שלפנינו, מתייחסת לשני קולגות בתפקידים בכירים במשטרה, שניהם מכירים מהעבודה, שניהם חוזרים ממשימה, מבושמים קלות, חניכים באותו קורס יוקרתי. ברכב עוד שני קצינים/ות נוספים. האם עסקינן בהטרדה מינית או מדובר בחיזור לגיטימי בין שני קולגות? נשאלת השאלה, מתי עובר הגבול בין חיזור להטרדה?

לקריאת המאמר»

פס"ד אורלי סלע

בפס"ד שניתן לאחרונה בביה"ד הארצי לעבודה בנושא הטרדה מינית עלתה השאלה של המצאת חומרי הבדיקה של הממונה הבודקת החיצונית למניעת הטרדה מינית ועדויות נוספות. הפסיקה משמעותית כי היא מהווה נדבך נוסף בחיזוק מעמדה של הממונה למניעת הטרדה מינית

לקריאת המאמר»
דילוג לתוכן