אחת השאלות המשפטיות המהותיות הינה-  היא מתי חיזור הופך להטרדה מינית?- במקרה הנדון היה מדובר במגע ללא הסכמה, קרי חשש למעשה מגונה. האם מדובר במעשה מגונה- מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני?. הפסיקה שלפנינו, מתייחסת לשני קולגות בתפקידים בכירים במשטרה, שניהם מכירים מהעבודה, שניהם חוזרים ממשימה, מבושמים קלות, חניכים באותו קורס יוקרתי. ברכב עוד שני קצינים/ות נוספים. האם עסקינן בהטרדה מינית או מדובר בחיזור לגיטימי בין שני קולגות? נשאלת השאלה, מתי עובר הגבול בין חיזור להטרדה?

בפס"ד שניתן לאחרונה בביה"ד הארצי לעבודה בנושא הטרדה מינית עלתה השאלה של המצאת חומרי הבדיקה של הממונה הבודקת החיצונית למניעת הטרדה מינית ועדויות נוספות. הפסיקה משמעותית כי היא מהווה נדבך נוסף בחיזוק מעמדה של הממונה למניעת הטרדה מינית

רונית, עובדת מוחצנת בעלת חזה שופע, אישיות מלבבת וטמפרמנט מגיעה בלבוש צמוד למקום העבודה. באחת מישיבות הצוות מנהל היחידה העיר כי יש לתת כבוד ללקוחות

הצעת החוק היא בנוגע לתיקון – מפעלים מוגנים ומשתקמים ובהתייחסות לסעיף 3(א)(6) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח–1998: הצעות בעלות אופי מיני או התייחסויות המתמקדות במיניותו

מאז נחקק החוק למניעת הטרדה מינית ב-1998 נשמעות הערות רבות בגנותו בעיקר לגבי אובדן הספונטניות, לכאורה, שבמלאכת החיזור.

מליאת הכנסת אישרה ב-30 בינואר 2012 את תיקון חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), אשר מאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות בגין הטרדה מינית.

בסיומה של אחת מההדרכות שהעברתי בתחום מניעת הטרדה מינית, פנה אליי אחד המנהלים וסיפר לי כי השבוע ייעץ לאחת המנהלות הקולגות שלו בנוגע לאיזשהו פרוייקט. במהלך הדיון, התחבטה המנהלת בבעיה כלשהיא והוא זרק לעברה "תגידי מה תוקע אותך?!"