דילוג לתוכן

כשלמילים יש כח והן הופכות למציאות – הדרכה למניעת הטרדה מינית כקרקע לשינוי

באחת ההדרכות למניעת הטרדה מינית שהעברתי החודש, ניגשה אליי אחת המנהלות בסוף המפגש. בעיניים דומעות היא סיפרה שאחד הקטעים שהוצגו על ידי השחקנים תיאר בדיוק חוויה שהיא עצמה עברה. היא הודתה לי, לא רק על כך שהעלינו את הסיטואציה, אלא אף על המסר שהעברתי – שהאחריות אינה שלה, אלא של מי שבחר לפעול באלימות.

הדיון היה מורכב, אבל היא יצאה ממנו מחוזקת. "המסר שלך היה חד וברור," היא אמרה לי. וזה בדיוק מה שחשוב לנו בהדרכות שאנו עושות בארגונים – להבהיר שהטרדה מינית היא לא עניין של משיכה או יחסים, אלא של כח ושליטה.

בעידן שבו המציאות מורכבת ואפורה, חובה עלינו לזהות את המנגנונים האלימים שמתחבאים בתוך היומיום שלנו, ולעצור אותם. יצירת סביבה בטוחה, מוגנת ומכבדת זו לא סיסמה, אלא אחריות משותפת של כולםן – הנהלה, מנהלים.ות, עובדים.ות.

איך מעבירים הדרכה אפקטיבית על החוק למניעת הטרדה מינית?

מי שמעביר הדרכות רבות למניעת הטרדה מינית, ואף עושה זאת באופן אפקטיבי, יודע שלא מדובר בעוד הדרכה טכנית על חוקים ותקנות (חשובים ככל שיהיו). הדרך שבה מעבירים את המסר היא קריטית, והיא יכולה לעשות את ההבדל בין עוד מפגש פורמלי לבין הדרכה שבאמת יוצרת שינוי.

הנה כמה תובנות חשובות שלנו בנושא, שאנחנו שמחות לחלוק, כי sharing is caring:

  • לא רק חוק יבש, אלא הבנה עמוקה את הנושא ומכלול הנסיבות שלו. החוק למניעת הטרדה מינית נותן כלים משפטיים, אבל המטרה שלנו היא לא רק לצטט סעיפים, אלא לגרום לא.נשים. להבין למה זה חשוב. הדרכה טובה משלבת ידע משפטי עם תובנות על דינמיקות כח, נורמות ארגוניות, והשפעת ההטרדה על הסביבה כולה – נפגעות ונפגעים ואלו שעדיין לא נפגעו באופן ישיר (עדיין).
  • יצירת זיקה רגשית ושימוש בכלים חווייתיים. א.נשים לומדים דרך סיפורים, הצגות סיטואציות ודיונים פתוחים. כשמציגים מקרים שמדברים אל המשתתפים.ות – זה מחלחל עמוק יותר. לכן, שימוש במשחקי תפקידים, הדגמות, מקרי בוחן ושיתוף בחוויות אישיות הופכים את ההדרכה לאפקטיבית. צריך לוודא שאם יש מקום לסיפורים אישיים, צריך שיהיה מענה מקצועי להכיל אותם ולעבד זאת עם מי שצריך.
  • העברת האחריות (#הבושה_עוברת_צד) לאשמים ולא לנפגעים. הרבה א.נשים (ובעיקר נשים) חשים אשמה על כך שלא הציבו גבול בזמן או לא התלוננו בכלל. חשוב להבהיר בצורה ברורה: האחריות אינה של הנפגעת או הנפגע, אלא של מי שבחר לפעול בצורה פוגענית. שינוי התפיסה הזה הוא קריטי. הטרדה מינית היא בחירה, ותמיד אפשר לבחור להתנהג אחרת.
  • שימת דגש על תרבות ארגונית מכבדת. מניעת הטרדה מינית אינה רק עניין של מה אסור לעשות, אלא של איך יוצרים סביבת עבודה בטוחה ומכבדת.
  • נאה דורש נאה מקיים. ארגונים צריכים לוודא שהנהלה בכירה מראה מחויבות לנושא ושהמנגנונים לטיפול בפניות ברורים. בנוסף, שיש אווירה שמעודדת דיווח ותגובה נכונה.
  • לתת כלים מעשיים. המשתתפים.ות צריכים.ות לצאת עם תחושת מסוגלות – לדעת לזהות מצבים בעייתיים, להגיב נכון ולדעת למי לפנות. הדרכה טובה לא משאירה א.נשים בתחושת חוסר אונים, אלא מעניקה להם כלים אמיתיים להתמודד ולפעול.

הדרכות על החוק למניעת הטרדה מינית הן לא רק חובה חוקית – הן הזדמנות אמיתית לייצר שינוי בסביבה שלנו. כשעושים את זה נכון, זה מחלחל, מחזק ומעצב תרבות ארגונית אחרת.

ובימים מורכבים אלו,  כשברור לכולנו שהטרדה מינית משמשת ככלי במלחמה, ההבנה שמדובר בפרקטיקה של כח ושליטה ולא של מין, צריכה לעודד כל אחת ואחד מאיתנו להבין שתרבות מכבדת בארגון זו גם חובה ערכית ומוסרית של כולנו ולא רק חובה משפטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קטגוריות

פוסטים נוספים