🔍 שהמצב מדאיג!
מהדו"ח השנתי של הרשות לקידום מעמד האישה בנושא הטרדות מיניות במוסדות האקדמיים בישראל, עולה תמונה בעייתית. הדו"ח, המתבסס על דיווחי המוסדות עצמם, מספק תמונה מקיפה על היקף התופעה ועל הטיפול בה.
הנתונים המדאיגים:
- מתוך 212 מוסדות, רק 175 (82.5%) הגישו דיווחים מלאים, כאשר 37 מוסדות לא הגישו דיווחים כלל 🚩
- בשנת הלימודים תשפ"ג דווחו 345 פניות ותלונות בנושא הטרדה מינית
- 109 מוסדות דיווחו שלא התקבלה אצלם אף תלונה או פניה בנושא – נתון שמעלה תהיות רבות ומחייב בדיקה מעמיקה
- כ-80% מהתלונות הוגשו ע"י נשים, 10% ע"י גברים, וב-10% מהתלונות הזהות המגדרית לא צוינה
- 87% מהנילונים הם גברים, רק 6% הן נשים (7% ללא ציון זהות מגדרית)
- 12% מהאחראיות על מניעת הטרדה מינית עברו פחות מ-18 שעות הכשרה בניגוד לנדרש בתקנות, וכ-9% מהאחראיות לא עברו הכשרה כלל או לא דיווחו על שעות ההכשרה שאמורות היו לעבור בנושא טיפול ומניעת הטרדות מיניות
מה למדנו מהדו"ח?
1. פער בדיווח: כמות המוסדות שדיווחו על אפס תלונות (109 מוסדות) מצריכה בדיקה מעמיקה. האם מדובר באמת בהיעדר הטרדות או בחוסר דיווח בשל חוסר אמון במערכת, פחד מתיוג, אי הכרה במוסד הנציבות למניעת הטרדה מינית במוסד האקדמי, או פשוט היעדר מודעות?
2. היעדר הכשרה מספקת: חלק משמעותי מהאחראיות למניעת הטרדה מינית אינן מקבלות את ההכשרה הנדרשת לתפקידן. ללא הכשרה מספקת, הן עלולות להתקשות בזיהוי, טיפול ומניעת מקרי הטרדה.
3. סוגי ההטרדות: רוב התלונות (132) הוגשו תחת הקטגוריה "סביבה/אווירה מטרידה" – ממצא המדגיש את הצורך בעבודה על תרבות ארגונית ולא רק על מקרים פרטניים. ממצא זה מעיד על כך שצריכה להיעשות עבודת הסברה ומניעה בהקדם האפשרי באותו מוסד אקדמי, ואף מעלה חשש שהמקרה מעיד על נורמות התנהגות לא ראויות, לא מכבדות עד כדי מטרידות. מה שאומר שיהיה יותר קשר לעקור מן השורש התנהגויות כאלו שהפכו למקובעות ולנורמה.
4. טיפול בתלונות: במרבית המקרים בהם הוחלט שאכן התקיימה הטרדה, הטיפול הסתכם בנזיפה, אזהרה או הפרדה בין הצדדים (77 תלונות), ורק במקרים מעטים (14) ננקטו צעדים משמעותיים כמו הפסקת עבודה או הרחקה מהלימודים.
קריאה לפעולה והמלצות למוסדות:
1. הכשרות מקיפות: יש להבטיח שכל האחראיות למניעת הטרדה מינית יקבלו הכשרה מקיפה העולה על המינימום הנדרש בחוק. הדבר נחוץ במיוחד לאור הממצא שעולה מהדו"ח על הצורך בתוכנית הכשרה והעשרה שתעניק כלים נוספים לאחראיות.
2. יצירת מעטפת אמון ודיווח: על המוסדות לפעול ליצירת אקלים שמעודד דיווח, מגן על מתלוננים/ות, ומספק מענה מהיר ורגיש לפניות.
3. מחויבות הנהלה: רתימת הנהלת המוסד היא קריטית להצלחת מאמצי המניעה. על ההנהלה להוביל מדיניות של אפס סובלנות להטרדות מיניות ולהקצות משאבים מספקים למניעה וטיפול.
4. שקיפות ומדידה: על המוסדות לאמץ מדיניות של שקיפות בטיפול בתלונות, תוך שמירה על פרטיות המעורבים, ולבצע מדידה סדירה של האקלים הארגוני.
5. העלאת מודעות: יש להרחיב את פעולות ההסברה, ההדרכה והעלאת המודעות בקרב כל באי המוסד – סטודנטים, סגל אקדמי ומנהלי.
👀 השינוי מתחיל מלמעלה… אבל תלוי בכולנו!
למוסדות שמקדישים זמן ומשאבים למניעה וטיפול יש שיעור דיווח גבוה יותר – מה שמעיד על אמון רב יותר במערכת. הגיע הזמן לשים סוף לשתיקה. שתפו כדי להגביר מודעות! 🔄✊
